הפגיעה בסביבה הנוצרת משימוש במשאית, נובעת בעיקר מגזי הפליטה. שיעור הפליטות, תלוי בתצרוכת הדלק, באיכות הדלק, בטכניקות השרפה ובטיפול המשכי בגזי פליטה.
טיפול המשכי בגזי פליטה
בהשוואה למנועים אחרים, מנועי הדיזל שבמשאיות שלנו חסכוניים מאד בתצרוכת אנרגיה. במהלך שלב השרפה, רמת הטמפרטורה גבוהה וקיים עודף אוויר. השרפה כמעט מלאה. שיעור הפחמימנים וחד תחמוצת הפחמן, בגזי הפליטה, נמוך בהשוואה למנועי בנזין (עם שרפה פנימית).
לעומת זאת, מנוע דיזל יוצר שיעור גבוה יותר של תחמוצות חנקן וחלקיקים, מאשר מנוע שרפה פנימית. על ידי פיקוח על השרפה, ניתן לווסת את המאזן בין הפחמימנים / חד תחמוצת הפחמן לבין תחמוצות חנקן.
איכות הדלק
הסולר הוא בעל ערכי אנרגינ גבוהים יותר מאשר הבנזין, אך מאידך, הוא מכיל שיעורים גבוהים יותר של גופרית ושל פחמימנים ארומטיים. בשלב זה, אפשר למצוא סולר בעל שיעור גופרית נמוך במדינות כמו שוודיה, פינלנד ובריטניה.
טכניקות ניקוי
כיום, קיימים סוגים שונים של טיפול המשכי או ניקוי של מנועי דיזל.
- סוג אחד משתמש במסננים או במלכודות חלקיקים, המקטינים את כמות החלקיקים המשתחררים.
- הסוג השני הוא הממיר הקטליטי, אשר שורף את גזי הפליטה בתנאים מבוקרים.
במשאיות FL6 ו-FM9, וולוו מציעה מסנן גזי פליטה, שהוא שילוב של ממיר קטליטי מחמצן ומסנן חלקיקים. מסנן זה מקטין את פליטות הפחמימנים, חד תחמוצת הפחמן והחלקיקים בשיעור של 80 - 90%. טכניקת ניקוי זו מחייבת דלק בעל תכולת גופרית נמוכה - כלומר סולר המכיל לא יותר מ-50 חלקים למיליון (ppm) של גופרית.
טכנולוגיות מנוע חדשות, העומדות בדרישות חקיקה מחמירות, כוללות טכנולוגיית מיחזור גזי פליטה (EGR), שמשתמשים בה כיום בארה"ב עבור US02, וכן טכנולוגיית הפחתה קטליטית סלקטיבית (SCR).